אזור V1:

• הוא האזור במוח שאחראי לקבל אליו את המידע מעצב הראייה
• עד שהאות מגיע אליו אנחנו עוד לא בשלב העיבוד אלא בשלב הנקרא sensing

שימוש ב - gratings:

• 
• כאשר מציגים לקורטקס החזותי צורות מסוג gratings, הוא נהיה אקסיטטורי, במיוחד כשמדובר ב grating שזז כסרטון.

מערך מיקרו אלקטרודות (MEA):

• המערך נדחף לתוך הקורטקס תוך ניסיון שכמה שיותר אלקטרודות יבצעו מגע עם התאים.
• המערך הוא חוץ תאי ולא חודר את התא.
• במערך מסוג זה לא נותנים זרם חשמלי (בניגוד ל רישום ירי של נוירון בודד), אלא מגרים את המערכות כולה באמצעות תמונה לדוגמא ומודדים את ההליך כולו.

גרף Raster:

• 
• כאשר מציגים ומפסיקים את הצגת אותו גירוי מספר פעמים נוצרת לנו חזרה אחת של הניסוי.
• נרשום את זמני הספייקיםש של כל חזרה, ואותה נציג בגרף ראסטר.
• כל שורה מציגה חזרה אחת של הניסוי, וכל נקודה מייצגת ספייק. ניתן לראות שבחלקים בהם הגירוי הוסר אין נקודות.
• בניסוי שלא נצלח לא נוכל לראות את היווצרות העמודות אלא התפלגות כלשהיא של הנקודות במרחב (בד"כ גאוסיאנית).

היסטוגרמת PSTH:

• 
• כדי להפוך את גרף הראסטר למשהו שניתן לעבוד אתו, ניקח את המידע ונסתכל עליו מעבר לרמת הניסוי הבודד.
• נראה את המידע שבגרף הראסטר כהיסטוגרמה של מספר הספייקים שתלויה בזמן.
• נבנה בינים (bins) ונספור את קצב הירי עבור אותו bin.

סלקטיביות באורנטציה:

• ישנם כיווני תנועה וזוויות מסוימות של ה - gratings שבהן נקבל תצוגה יפה של ירי הנוירון.
• אם נזוז מאותן אורנטציות, נקבל תצוגה פחות טובה ב - PSTH.
• לכן, נהוג לייצג בגרף את האורנטציות השונות וכמה הנוירון מגיב בכל אחת מהן.
• 
• בתמונה ניתן לראות חתיכת קורטקס של קוף, ואיך כל אזור מגיב בצורה הכי טובה לצבע מסוים ואורנטצייה מסוימת.